החלטה בתיק ת"א 11956-12-13

1.         בפני בקשה למתן צו מניעה זמני המורה למשיבים 1 ו-2 להימנע מכל פעולה לקידום ו/או פתיחת גן ילדים בבית מגורים ברח' האלה 1 בגן יבנה (להלן: "הבית").

            בד בבד עם הבקשה הוגש כתב תביעה כנגד המשיבים 1 ו-2 בעילה חוזית בגין הפרת הסכם השיתוף החל על הצדדים ובשל חשש למטרד.

            התביעה כנגד המשיבה 3 נמחקה בהסכמה ובקשת המבקשים/התובעים 2-5, 10, 16-17 נמחקה לבקשתם.

רקע

2.         המבקשת 1 מתגוררת בשכנות למשיבים 1 ו-2 (להלן: "המשיבים") במבנה דו משפחתי צמוד קרקע המצוי על המקרקעין הידועים כחלקות 128-129 בגוש 556 (להלן: "המקרקעין"). האחרונים רכשו את זכויותיהם בבית מאחיה של המבקשת 1 מיום 23.10.13 לאחר ששכרו את הבית מספר חודשים קודם לכן.

            המבקשים האחרים הינם בעלים של דירות מגורים ברח' האלה.

3.         בין בעלי המקרקעין נחתם ביום 26.1.12 הסכם שיתוף המסדיר יחסי 6 יחידות צמודות קרקע שנבנו על המקרקעין ובכללם המבקשת 1, אחיה, המבקשים 4 ו-5 ,שלבינתיים נמחקו ואחרים.

4.         בהסכם הרכישה של המשיבים 1 ו-2 מאחי המבקשת 1, נקבע, כי עליהם לעמוד גם בתנאי הסכם השיתוף הנ"ל.

5.         המשיבים ניהלו עד לאחרונה גן ילדי הידוע בשם "גן הנשיקות" בכתובת אחרת בגן יבנה. לטענת המבקשים, החלו המשיבים לפעול להתאמת הבית לצורך השימוש בו כגן ילדים ואף פרסמו את כוונתם לעשות כן בדף הפייסבוק שלהם.

            לאחר הגשת התגובה וכתב ההגנה, אין חולק כי בכוונת המשיבים להעביר את הגן שמנוהל היה על ידם ברח' השעורה לביתם החדש ברחוב האלה.

6.         לטענת המבקשים, התחייבו המשיבים על פי הסכם השיתוף שלא לגרום לשכניהם כל הפרעה או מטרד, ואילו הפעלת גן ילדים של כ-45 ילדים בבית המצוי ברח' צדדי, קטן ושקט, מהווה הפרה של התחייבות זו. יתר על כן, עד למועד הגשת הבקשה, לא ניתן למשיבים היתר לשימוש חורג או רישיון עסק להפעלת גן הילדים בבית, ואף לא הוגשה על ידם כלל בקשה להיתר כנ"ל. פעילות כנ"ל מהווה גם כן הפרת הוראות הסכם השיתוף המחייב.

            עוד טענו המבקשים, כי מלבד סיכויי התביעה הגבוהים לנוכח האמור לעיל, נוטה מאזן הנוחות לטובתם באשר הפעלת גן הילדים ברחוב הנ"ל המצוי בפאתי הישוב, עתידה לשנות את אופי הרחוב, תיצור מטרד יומיומי, תסב נזקים תנועתיים ותחבורתיים קשים ברחוב הקטן הנ"ל שהוא ללא מוצא וכל זאת בנוסף לסכנה חמורה לילדי הגן עצמו בטרם בחינת מתן היתר הרשויות לשימוש כנ"ל. למותר לציין, כי פעילות כנ"ל היא פעולה פלילית בניגוד לחוק.

7.         המשיבים בתגובתם טענו, כי הקפידו בעבר בהפעלת הגן בלא ליצור מטרד לסביבה, תוך הקפדה על שעות פעילות בחצר, שלא בשעות המנוחה ותכננו את היציאה והכניסה מהגן ללא הפרעה תעבורתית. ממילא הקמת גן ילדים היא בגדר צורך ציבורי חיוני בעיקר בישוב גן יבנה. בנוסף נטען, כי מתן הצו יגרום לכך ש-35 ילדים ימצאו עצמם חסרי מסגרת חינוכית ו-10 עובדות הגן ימצאו ללא מקור פרנסה. במצב זה נוטה מאזן הנוחות לטובתם, ואילו אם יזכו המבקשים בתביעתם ניתן יהיה לפצותם בגין אי הנוחות בכסף.

            עוד נטען, כי המבקשים פועלים בהעדר תום לב ,שעה שהם בעצמם הפרו את היתרי הבנייה ואת הסכם השיתוף בהקמת בריכות שחיה ושערים ללא תקן ושעה שחלף פניה לרשות המקומית בחרו לנצל את ההליכים המשפטיים כמנוף להשגת הישגים לא להם, במיוחד שעה שרק לשלושה מהמבקשים מתוך ה-17 שנמנו יש יריבות חוזית מול המשיבים.

8.         בהחלטתי מיום 5.12.13 לא מצאתי ליתן צו במעמד צד אחד, ואילו לאחר הדיון הראשון שהתקיים בבקשה ניתן צו ארעי בהסכמה למשך 30 יום ע"מ לאפשר למשיבים לפעול אצל הרשות המקומית לקבלת היתר.

9.         לדיון השני בבקשה הצטרפו להליך משיבים נוספים, שהם הורי חלק מהילדים, ואילו חלק מהמבקשים חזרו בהם מהבקשה.

ב"כ הצדדים חזרו על טיעוניהם, וחלק מהמשיבים שהצטרפו העידו אודות העדר אפשרות כביכול לאיתור גן חלופי לגן שהופעל ע"י המשיבים.

ב"כ המשיבים הסביר, כי המשיבים פנו לוועדה המקומית בבקשה להיתר שימוש חורג, ופעלו לעמוד בתנאים שנדרשו, ואילו הוועדה טרם נתנה את ההיתר ולנוכח התנגדות המבקשים טרם נקבע דיון מתאים לצורך כך.

דיון